סגנון
שמלת כלה בוהו: מה זה בעצם, למי זה מתאים ואיך לא לגלוש לתחפושת
בוהו הוא לא רק תחרה ופרנזים. מה מגדיר שמלת כלה בוהו, איזה בדים וגזרות שייכים לסגנון, ואיך מתאימים אותו לחתונה בעיר, בטבע או בחוף.
בוהו הוא סגנון של שמלת כלה שמבוסס על גזרה רכה וזורמת, בד עם מרקם, ופרט אחד שמספר סיפור, בלי מחוך קשיח, בלי נצנצים ובלי חצאית תפוחה. השם מגיע מבוהמיין, והרוח היא של שנות השבעים: שמלה שנראית כאילו היא לא מתאמצת, שאפשר לרקוד בה יחפה. המילה בוהו הפכה בשנים האחרונות לכינוי כמעט לכל שמלה שיש בה תחרה, וזה מבלבל. הנה איך לזהות בוהו אמיתי, איך לבחור בין שלושת הסוגים שלו, ואיך לא להגזים.
מה זה בעצם בוהו?
בוהו הוא שילוב של שלושה דברים, ובדרך כלל צריך לפחות שניים מהם:
- גזרה רכה וזורמת. אין מחוך קשיח, אין תחתית תפוחה, המותן לא נמוך ומודגש. השמלה נופלת עם הגוף ולא נגדו. הגזרות הטבעיות לסגנון הן A רכה, ישרה, אמפייר, ולפעמים חצאית עם שכבות קלות.
- בד עם מרקם. תחרה עם דוגמה גדולה, קרושה, שיפון עם שכבות, כותנה, לפעמים פרנזים או רקמה. הבדים החלקים והמבריקים (סאטן, מיקאדו) שייכים לעולם אחר.
- פרט אחד שמספר סיפור. גב פתוח, שרוולי פעמון, מחשוף עמוק בצורת V, שסע, חגורה קלועה. פרט אחד, לא חמישה.
מה שלא שייך: אבנים, נצנצים, מחוך מבריק, חצאית נסיכה. אפשר לאהוב את כל אלה, פשוט זה סגנון אחר. מבחן פשוט: אם השמלה עומדת לבד על הרצפה בלי גוף בתוכה, היא כנראה לא בוהו.
איזה סוג בוהו מתאים לך?
יש שלושה סוגים עיקריים, והם נבדלים בכמות הקישוט ובכמה הסגנון קרוב לארון הבגדים היומיומי שלך.
בוהו רומנטי
תחרה עדינה מכף רגל ועד צוואר, שרוולים ארוכים, לפעמים שכבת טול רכה מעל. זה הבוהו שמצטלם הכי טוב בשקיעה. מתאים לחתונה בטבע, בגן או בבית פרטי. הסיכון: להגיע לתחפושת של כלה ויקטוריאנית. הפתרון הוא לשמור על שיער רופף ואיפור קל, ולוותר על הינומה ארוכה.
בוהו נקי
שיפון או קרפ בגזרה ישרה או A רכה, כמעט בלי קישוט, אולי פס תחרה אחד בגב. הרבה כלות בתל אביב בוחרות בו, כי הוא עובד גם באולם ואינו נראה "כפרי". זה הבוהו שהכי קל להתאים לחתונה שאין לה קונספט מובהק.
בוהו חופשי
הגרסה הכי אמיצה: פרנזים, קרושה, גב חשוף, שסע גבוה, לפעמים שני חלקים (טופ וחצאית). מתאימה לחתונה קטנה על החוף או במדבר, ולכלות שהסגנון הזה הוא כבר ארון הבגדים היומיומי שלהן. אם את מרגישה שאת "מתחפשת", זה לא הבוהו שלך.
איך בוחרים בד לבוהו?
הבד לבוהו נבחר לפי מזג האוויר ולפי כמה מרקם את רוצה, לא לפי מה שיפה בתמונה.
- תחרה צרפתית או שנטילי: עדינה, עם קצה מסולסל. הכי קלאסית לבוהו רומנטי. נוחה בקיץ כשהיא על בטנה דקה.
- תחרה גיפור (קרושה): עבה יותר, עם דוגמה בולטת. מרגישה קצת יותר "אתנית" ומתאימה לבוהו חופשי. כבדה יותר, ובחתונת קיץ בחוץ זה מורגש.
- שיפון: קליל, חצי שקוף, זז יפה ברוח. מצוין לחתונות חוץ. מקמט מעט ודורש שכבת בטנה טובה.
- קרפ: בד מט, כבד יותר משיפון, נופל בצורה נקייה. הבחירה של בוהו נקי, וגם הכי סלחני לקמטים.
מה לבדוק במדידה: שהבד זז כשאת זזה. תסתובבי, תלכי כמה צעדים, תרימי ידיים. שמלת בוהו שלא זזה איתך היא סתם שמלת תחרה.
| סוג בוהו | בד מתאים | איפה עובד | פרט מוביל |
|---|---|---|---|
| רומנטי | תחרה צרפתית, טול רך | גן, טבע, בית פרטי | שרוולים ארוכים |
| נקי | קרפ, שיפון | אולם, עירוני, כל מקום | גב עם פס תחרה |
| חופשי | גיפור, קרושה, פרנזים | חוף, מדבר, חתונה קטנה | גב חשוף או שסע |
מה עושים עם השיער והאביזרים?
בבוהו הכלל הוא פחות. שיער רופף או אסוף ברישול מכוון, איפור קל, תכשיט אחד, והינומה רק אם היא קצרה ופשוטה.
הטעות הכי נפוצה היא לשלב שמלת בוהו עם תסרוקת מהודקת ומאופרת של אולם. השמלה אומרת דבר אחד והראש אומר אחר. אם את אוהבת שיער אסוף, בקשי אסוף רך עם כמה שערות משוחררות. זר פרחים קטן בשיער עובד, נזר מאבנים פחות.
נעליים: בחוץ ובחול עדיף סנדל שטוח או פלטפורמה. עקב דק שוקע בדשא ובחול. ואם החתונה בעיר, סנדל עדין עם עקב נמוך שומר על הקו הרך של השמלה.
ואם יש הינומה, שתהיה שכבה אחת דקה, בלי קצה תחרה, באורך עד המרפק או עד קצות האצבעות. הינומה מרובת שכבות עם קצה מקושט הופכת בוהו לנסיכה בלי ששמת לב.
איך לא לגלוש לתחפושת?
הגבול בין בוהו לתחפושת עובר בכמות: פרט אחד מיוחד הוא סגנון, חמישה פרטים הם תלבושת.
כמה סימנים שגלשת: שרוולי פעמון וגם פרנזים וגם זר ענק בשיער וגם חגורה קלועה. תחרה בשלושה סוגים שונים על אותה שמלה. הינומה ארוכה עם קצה תחרה מעל שמלה שכבר מלאה תחרה. אם את מסתכלת במראה ורואה "כלה של פינטרסט" ולא את עצמך, הורידי משהו.
מבחן טוב: תצלמי את עצמך בשמלה בטלפון, בלי פילטר, באור רגיל. אם השמלה נראית כמו משהו שהיית לובשת גם בערב רגיל אם רק היה לה צבע אחר, זה בוהו נכון.
וכלל אצבע לרגע ההחלטה: אם את מתלבטת אם להוסיף פריט, התשובה היא לא. מה שכבר על השמלה נבחר כשהיית רגועה. הספק מגיע כשאת נרגשת, וזה לא הרגע להוסיף.
שאלות לפגישה
לפני שאת מגיעה לסלון או למעצבת, כדאי שתדעי לענות לעצמך על שלוש שאלות: איפה החתונה (חוץ, גן, אולם), מה מזג האוויר הצפוי, וכמה קישוט את סובלת. אם התשובה על השאלה השלישית היא "כמה שפחות", אמרי את זה בקול. כמעט כל שמלת בוהו אפשר "לנקות" מקישוטים, אבל קל יותר לעשות את זה לפני התפירה.
עוד שתי שאלות למעצבת: האם הבטנה נושמת, ואיך השמלה מתנהגת ברוח. חתונת חוף עם שיפון בלי משקל קטן בקצה החצאית היא חצי ערב של להחזיק את השמלה ביד. ואם החתונה בקיץ בחוץ, שאלי כמה שכבות יש מתחת לתחרה. תחרה על בטנה אחת דקה נושמת, תחרה על בטנה ושכבת טול ותחתית כבר לא.
עוד על גזרות רכות שמתאימות לסגנון, במדריך הגזרות. ואם את מתלבטת מה משלים את המראה בלי להעמיס, יש מדריך על הינומה ואביזרים. ומי שרוצה לראות את שלושת סוגי הבוהו על שמלות אמיתיות ולא בתיאור, הסטודיו שמאחורי הבלוג מתמחה בדיוק בזה: שמלות כלה בוהו של שני ששון.
שאלות שחוזרות
בוהו מתאים רק לחתונות בטבע?
לא. בוהו עירוני הוא סגנון בפני עצמו: שמלה זורמת, בלי הרבה קישוט, עם שיער אסוף ותכשיט אחד. מה שקובע הוא הקו של השמלה ולא המיקום של האירוע.
אפשר בוהו בלי תחרה?
בהחלט. שיפון, קרפ או כותנה משי בגזרה רכה נותנים מראה בוהו נקי לגמרי. התחרה היא רק המסלול הכי מוכר, לא חובה.
בוהו זה בהכרח שרוולים ארוכים?
לא. שרוולים ארוכים מתחרה הם קלישאה של הסגנון, אבל כתפיים חשופות, כתפיות דקות או שרוולי פעמון קצרים עובדים באותה מידה.
איך יודעים שהגזמתי?
סופרים פרטים. פרט מיוחד אחד (גב פתוח, שרוולי פעמון, פרנזים) הוא סגנון. שלושה או יותר על אותה שמלה כבר נראים כמו תלבושת. אם במראה את רואה כלה מפינטרסט ולא את עצמך, הורידי משהו.